לוגו קליימנט

העמותה לסילוק
פחמן מהאטמוספירה

מי אנחנו

Climate Net –היא עמותה הפועלת לבלימת משברי האקלים, הזיהום והאקולוגיה דרך מיקוד בסילוק פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה. העמותה פועלת לשיקום הטבע וליצירת הזדמנויות עסקיות וקהילתיות על ידי רשת של שיתופי פעולה, קהילות וקואליציות-פעולה לתחומים שונים.


מטרת העמותה להפוך את ישראל למוקד של חדשנות ויזמות אקלים, ליצור פתרונות צמודים למדע שיאומצו בישראל ויופצו בעולם וליצור מוטיבציה לפעולה אקלימית בקרב בעלי העניין.
משבר האקלים מהווה איום קיומי על האנושות ועל כלל החיים בכדור הארץ. חלון ההזדמנות להתמודדות ושינוי הולך ונסגר. אסור לבזבז זמן ויש לדייק את השקעת המשאבים.


Climate Net פועלת באמצעות יצירת שיתופי פעולה רבי משתתפים בקרב קהילת העסקים, סטארטאפים, משקיעים, ממשל והציבור, על מנת להבטיח פתרונות צמודים-למדע, אמינים ובעלי אימפקט סביבתי וחברתי מקסימלי.


אנו מתמקדים בהפניית תשומת הלב לסוגיות סביבתיות שאינן מטופלות דיין, בונים קהילות מקצועיות לקידום פתרונות,תומכים בשינוי התנהלותם של עסקים ופועלים להגברת הדרישה הציבורית למדיניות תומכת.


כארגון שדוגל בשיתופי פעולה, כל הפרויקטים והיוזמות שלנו מקודמים בשיתוף עם ארגונים נוספים.
הדו-חמצני ולבנות חוסן אקלימי.

על העמותה

Climate Net פועלת ליצירת התשתית לאקוסיסטם ישראלי שיאיץ פיתוח פתרונות צמודי-מדע למאבק בשינוי האקלים והזיהום הסביבתי ויהפוך את ישראל למובילה עולמית לאספקת פתרונות משמעותיים באמצעות:​

שיתופי פעולה

רתימת שותפים לבניית קהילה תומכת רב מגזרית שתפעל להידוק שיתופי הפעולה ופיתוח ישראל כמובילה עולמית בפתרונות אקלים

ידע ומחקר

שיתוף במידע וידע חדשני ורלוונטי מעולם המחקר, המדיניות, והפיננסים. עידוד וטיפוח מחקר חדשני המייצר תובנות וכלי מדיניות, וחיבור בין עולם המחקר לפיתוח הטכנולוגי והעסקי.

ממשל ומדיניות

רתימת גופי הממשל לתמיכה בבניית האקוסיסטם הישראלי וקידום פתרונות להסרת חסמים תוך שמירה על בריאות הציבור והטבע.

תשתיות

קידום, פיתוח והקמת תשתיות מערכתיות תומכות לאקוסיסטם של פתרונות בישראל, קידום תשתית למדד "תו תקן לאיכות" הפתרונות

חינוך השוק ומוטיבציה לפעולה

ייזום כנסים, אירועים, הרצאות, ייעוץ וליווי אימפקט אקלים לעסקים ולתורמים, תקשורת

עידוד גיוס הון חדש לתחום

כדי לעמוד במשימות הרבות שעל הפרק, יש צורך במימון, ומימון גדול. אנו פועלים ליצירת מנגנוני מימון חדשים, עסקיים ופילנתרופיים כאחד, וליצירת מוטיבציית השקעות אימפקט סביבתי. אי אפשר להציל את העולם רק עם מתנדבים. הפעילות תסייע לאנשים להתפרנס מעשיית הטוב הנדרש, תייצר מקומות עבודה חדשים ותניע את הכלכלה לכיוונים חדשים.

על סילוק פחמן מהאטמוספירה ויעד נטו-אפס

משבר האקלים הוא כמו סירה שטובעת. כדי להציל אותה יש לסתום את החורים דרכם נכנסים המים, ובמקביל להוציא את המים שכבר נכנסו. כך גם עם האקלים: יש לעצור את הפליטות החדשות, ובמקביל להוציא את גזי החממה שכבר נפלטו ומשבשים את האקלים.

מאז המהפכה התעשייתית, בני אדם פלטו יותר מ-2,000 ג'יגהטון של פחמן דו חמצני לאטמוספירה. (גיגהטון הוא מיליארד טון מטרי.)

"נטו-אפס פליטות" הוא היעד שקבעה האנושות על מנת למנוע את המשך ההתחממות מעבר ל-1.5 מעלות צלזיוס.

בכדי להגיע ליעד זה, יש להפסיק פליטות גזי חממה לאטמוספירה על ידי שינוי התנהלות ברוב תחומי החיים: מעבר לאנרגיה מתחדשת ונטישת דלקים פוסילים (הדבר הכי חשוב – נטישת גז, נפט ופחם), מעבר לתחבורה נקייה, לשיטות בנייה נקיות, טיפול בפסולת, שינוי הרגלי צריכה, קידום כלכלה מעגלית, ועוד.

לצד זאת, חייבים לסלק את הפחמן שכבר נפלט לאטמוספירה ומשבש את האקלים כיום. הדרך לעשות זאת היא על ידי קידום פתרונות "מבוססי טבע", הכוללים שימור ושיקום יערות ביבשה ובים, אדמות ולצידם גם פתרונות טכנולוגיים ששואבים את הפחמן מהאוויר ולוכדים אותו במעמקי האדמה. מגוון האפשרויות הוא עצום והיצע הפתרונות והחברות שנותנים שירותים הולך וגדל בקצב מואץ.

דו"ח משנת 2018 של הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) קבע כי יש צורך בסילוק מאות מיליארדי טונות של פחמן עד סוף המאה כדי לעמוד ביעדי האקלים העולמיים. רמת הפחמן המסולקת כיום היא נמוכה משמעותית מהנדרש בעשורים הקרובים. לכן, ההשקעות במגזר הציבורי והפרטי בתחום זה ימשיכו לגדול.

אם לא נעצור את פליטות גזי החממה שמשנים את האקלים, הטמפרטורות ימשיכו לעלות הרבה מעבר ל-1.5 מעלות, באופן שישפיע על תנאי החיים והפרנסה של אנשים בכל העולם.

העולם קבע את שנת 2050 כשנה שעד אליה צריך להיות ב"אפס נטו". כדי לעמוד במשימה, יש לפעול ליצירת פתרונות, מדיניות ומימון ולשנות כיוון כבר בעשור הקרוב.

לצד כל אלה, ישנם חששות רבים מפני חוסר אמינות של תחום סילוק הפחמן. על מנת להבטיח את ההצלחה של התחום, יש לקדם עקרונות אתיים על פיהם ינוהל התחום, ליצירת אמון הציבור ומשקיעים.

פרויקטים מרכזיים:

קהילת סילוק הפחמן CarbonNet IL –הוקמה ב 2022 ע"י  Climate Net ו- 2B Friendly .

בקהילה חברים כיום מאות יזמים, חוקרים, משקיעים, תעשיינים, גורמי ממשל מרכזי ומקומי, מנהלי אחריות תאגידית, עמותות, אנשי תקשורת ואחרים. הקהילה פועלת להעצמת התחום באמצעות הגדלת המודעות לפוטנציאל הסביבתי והכלכלי שלו, הרחבת מספר העוסקים בתחום, שיתוף ידע עדכני מהארץ והעולם, מתן במה לחברי הקהילה, יצירת שפה משותפת, קידום רגולציה תומכת, הסרת חסמים, עידוד שיתופי פעולה, ועוד.

קהילת CarboNet IL  מובילה זו השנה השניה ברציפות את הכנס השנתי בנושא סילוק פחמן  בישראל. 

  •   Climate net פועלת להשפיע ולהבטיח כי מאמצי השיקום של עוטף עזה בעקבות טבח ה-7.10 וההרס העצום שנוצר, יהיו בהקפדה סביבתית מקסימלית שתאפשר קפיצת מדרגה ושיקום מתקדם ובר קיימא ואף תהווה מודל לשיקום שאפתני עתידי. 

 אנו פועלים להבטחה שאת מיליארדי השקלים שיושקעו בשנים הקרובות בבנייה מחדש ישקיעו מתוך אסטרטגיה ששואפת לקדם חוסן כלכלי וקהילתי, תוך פיתוח והטמעת פתרונות מתקדמים וסביבתיים באינספור תחומי החיים. המשימה להפוך את 'חבל תקומה' ליעד לתיירות טבע, חדשנות ואקלים שנותן תקווה עבור מבקרים ומשקיעים מישראל ומהעולם, ויהפוך את האיזור לאטרקטיבי למגורים עבור הקהילות המשתקמות. 

עיקר המיקוד הוא בפתרונות לשיקום ושימור האדמות החקלאיות ותמיכה בחקלאים באמצעות פתרונות של טיפול בפסולת חקלאית, חקלאות מחדשת ומדויקת, בניה מחדש בחומרים סופחי פחמן, והטמעת פתרונות טיפול ושימוש במים.

 

ההשפעה הסביבתית -אקלימית בישראל.

 הקמת מכון מחקר ועשייה (THINK AND DO) סביבתי-אזרחי שישמש כמוקד ידע מקצועי, עבור מקבלי ההחלטות. ישפיע על קידום מדיניות סביבתית במגזר הציבורי, האזרחי והעסקי ויעודד פעילות תומכת סביבה על בסיס מדעי מתקדם וניתוחים כלכליים חברתיים. 

מכון המחקר יוקם כ שיתוף פעולה של ארגוני סביבה מובילים, על מנת להבטיח את אמון הציבור בשימת טובת בריאות האדם והטבע בראש סדר העדיפויות. המכון יקדם שיתופי פעולה של הגופים האקדמיים השונים בישראל ויצור איגום משאבים ומאמצים מכפילי כוח, להאצת והרחבת עם ההתמודדות עם אתגרי האקלים הרבים שעל הפרק.

  • פיתוח ושיקום הון טבעי על ידי שיקום וחיזוק מערכות אקולוגיות באמצעות חקלאות מחדשת, טיפול מקומי בפסולת אורגנית והקמת מערכת מזון מקומית
  • פיתוח קהילתי באמצעות כלים אופטריביים המאפשרים לקהילה להיערך ולהתמודד עם השלכות משבר האקלים, כולל עידוד מעורבות באמצעות קבוצות תקשורת דיגיטליות, ימי עבודה משותפים, צוותי חשיבה, חוגי בית, הרצאות ולמידה משותפת, מתוך תפיסה המאמינה כי קהילה חזקה היא תשתית הכרחית לאיכות חייהם של התושבים;  
  • פיתוח מודל בר שכפול – כתיבת תוכנית עבודה שנתית לאימוץ ע"י קהילות נוספות במטרה להביא לאיפוס פליטות ויצירת גרעין משמעותי ומלוכד.

טבח ה- 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, הותירו רבים מתושבי ישראל בטראומה רגשית. החוסן האישי הוא הבסיס לחוסן לאומי. שהייה בטבע היא כלי מרכזי בשיקום וחיזוק הנפש והגוף. Climate Net מסייעת בשילוב טיפול בנפגעי טראומה בפרויקטים חקלאיים וסביבתיים לצד קידום  המטרות הסביבתית: הגברת המוטיבציה הציבורית לשימור שטחים פתוחים ושדות חקלאיים, חינוך המשתתפים להערכת תוצרת חקלאית, צמצום בזבוז מזון והיכרות עם מקצועות החקלאות המחדשת. במיזמים אלה Climate Net מלווה את בניית הפרויקט- גיוס שותפים, מימון, תקשורת, קשרי ממשל והבטחת הצלחה.

 בין השאר, ליווי פורום "כסף נקי", קואליציית האקלים, פורום ארגונים העוסקים בחינוך, המאבק הארצי להגנת עצים בוגרים, ועוד. 

אנו יוזמים ומקיימים כנסים, וובינרים, הרצאות, אירועים, חוגי בית, פרסומים בתקשורת וברשתות החברתיות, על מנת להרחיב את הידע הציבורי והמודעות לנושאי הסביבה. תזמינו אותנו, נשמח לבוא.

אנו מייצרים רשת של נשים מתחומים מקצועיים שונים שפועלות יחד לשינוי סדרי עדיפויות ולקידום מיזמים עסקיים והשקעות לצד פרוייקטים חברתיים בתחום הסביבה. 

 

דבר המנכ"לית

בעשר שנותיי כמנכ"לית עמותת צלול, היה לי הכבוד להוביל חלק מגדולי המאבקים נגד תעשייה מזהמת ולצידם שיתופי פעולה פורצי דרך עם רשויות מקומיות ובין עמותות לבין עצמן, ולהפוך את נושא חשיבות הגנת הים, הנחלים והמים לחלק מהשיח הציבורי.

עם התגברות משברי האקלים והזיהום נוצר צורך להאיר זרקור על נושאים נוספים שאינם מקבלים מספיק תשומת לב של מדיניות ועניין ציבורי, ולכן ייסדתי את Climate Net. המשימות שלקחנו על עצמנו הן סילוק פחמן מהאטמוספירה בדרכים טבעיות וטכנולוגיות, עם דגש על חקלאות מחדשת בים וביבשה, טיפול בפסולת בכלל ופסולת חקלאית בפרט, קידום חומרי בניה סופחי פחמן, שימור טבע ועצים, וטיפול מיטבי במים.

הניסיון הגדול שאני מביאה איתי מתקופתי בצלול מוביל לשימת דגש מרכזי על הבטחת אמינות התהליכים והמוצרים שיפותחו ומניעת "גרין ווש" (הטעיית צרכנים לגבי מידת האימפקט הסביבתי).

הזמן פועל נגדנו. חלון ההזדמנות לשינוי כיוון, בטרם ייקרסו המערכות האקלוגיות שעליהן נסמכים חיינו, הולך ונסגר. כדי לעמוד במשימה חייבים לפעול במהירות, ביחד, באופן רב מימדי, רב תחומי ובו זמני.

שינויי האקלים מביאים הזדמנויות פיננסיות חדשות רבות למגזר העסקי. ישנה חשיבות אקוטית להבטיח שההשקעות הגדולות שישנן כיום ביצירת פתרונות יהיו צמודות למדע, ולא רק למדד. להבטיח שלצד הרווחים העצומים הצפויים נבטיח גם אימפקט סביבתי מקסימלי, כדי למקסם את הסיכוי שלנו לעמוד במשימה.

במקביל, יש לייצר שווקים למוצרים והשירותים החדשים שיפותחו: להבטיח ביקוש, דרישה ונכונות לשלם על מוצרים שבהשקתם יהיו יקרים יותר תחילה, ולקדם מדיניות תומכת. לצורך כך, נדרש חינוך השוק ויצירת לחץ ציבורי למדיניות סביבתית ולהתנהלות עסקית תומכי סביבה, שיאפשרו את המשך חיינו תוך מיזעור הנזק לסביבה.

המשימה גדולה ומאתגרת, אבל היא אפשרית. היופי הוא, שאנחנו יודעים איך לעשות את זה ושאנחנו מתקדמים בכיוון הנכון. עלינו להבטיח את המוטביציה והנכונות לפעול, ובכך אנו מתמקדים. העבודה המשותפת מייצרת קהילה, אופטימיות ותקווה לעתיד בריא ובטוח לילדינו, נכדינו ולנו.

אני מזמינה אתכם להצטרף למסע, כחלק מהרשת ההולכת וגדלה של פעילויות, קהילות ומיזמים להבטחת ההצלחה במשימה.

הצוות שלנו

מאיה יעקבס צלם דור מלכה

מאיה יעקבס

שותפה מייסדת ומנכ"לית

לשעבר מנכ"לית עמותת צלול (2012-2022). יסדה את חברות הבת "צלול בעסקים" ו "השפעה מקומית". עוסקת באסטרטגיה תקשורתית ושיווקית, קשרי ממשל והנעת ציבור לפעולה מעל 20 שנה.
עמיחי פישר

עמיחי פישר

יועץ מדיניות ואסטרטגיה

לשעבר סמנכ"ל מדיניות רגולציה, משרד רה"מ
גדעון וונר

גדעון ונר

סמנכ"ל פיתוח

בוגר תלפיות ובוגר תוכנית העמיתים במרכז השל לקיימות. לשעבר מנהל רשת 248 ליזמים קהילתיים. מעל 25 שנה בתפקידי פיתוח וניהול בעולמות החינוך, הקהילה והעם היהודי.
בן תיק

בן תיק

שותף מייסד. יזמות אימפקט

יזם אימפקט וממייסדי חברת ClimateSP, בעבר מנג'ר פיננסי PFI בחברת BDO, וחובל מפקד ספינה בחיל הים.
ליהיא סקולר

ליהיא סקולר

יועצת השקעות אימפקט

עוסקת בתחום מימון האקלים מעל לעשור, מייסדת שותפה של GITA – Global Impact Tech Alliance.

ועד מנהל​

פרופ' נדב דוידוביץ'

יו"ר רופא מומחה באפידמיולוגיה ובריאות הציבור. מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור

איה אחימאיר

מומחית בעיצוב תודעה ואסטרטגית. לשעבר מנכ"לית קבוצת דבי, ממשרדי יחסי הציבור המובילים בישראל. כיום יועצת עצמאית

יוסף אברמוביץ'

מחלוצי התחום הסולארי בישראל ואקטיביסט סביבתי. נשיא ומנכ"ל אנרג'י גלובל קפיטל, מייסד שותף בערבה פאוור קומפני, מועמד לפרס נובל לשלום לשנת 2021 על פעילותו בתחום זה באפריקה

רויטל יכין קרקובסקי

שותפה בחברת הייעוץ האסטרטגי Strategic Impact. לשעבר ראש אגף בכירה לאסטרטגיה ותודעה במשרד לנושאים אסטרטגיים

ד"ר אורלב לוי ניסבוים

מומחה לביולוגיה תאית ומולקולרית. מחנך לחשיבה מדעית כסופר ומרצה במספר מסגרות

אלישבע גלעד

לשעבר סמנכ"לית קרן היינריך בל ומנהלת תחום סביבה וקיימות

עו"ד סימה אלקנוביץ'

מבקרת העמותה

שותפים לדרך

פורום האקלים הישראלי
חיים וסביבה
b2b.vc logo
עםאדמה
הורים למען האקלים ישראל
הפורום הישראלי לקיבוע פחמן

דברו איתנו

Climate Net
Networking to Net Zero*

העמותה לסילוק
פחמן האטמוספירה